פסק-דין בתיק עפ"ת 49935-11-10

בפני ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה אשר ניתן ביום 25.10.10 ע"י כב' השופט ש. יציב בתיק תת"ע 1777/08.

המערער הובא לדין בגין כך שביום 11.12.07 נהג ברכב במקום ציבורי, בצומת זבולון כביש 780 לכוון קרית אתא, בהיותו שיכור, וזאת כאשר סרב לתת דגימה של אוויר נשוף עפ"י בקשת שוטר, מעשה המהווה עבירה לפי סעיפים 62 (3), 64ב, 64ד(א)  וסעיף 39א, הכל לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

בית משפט לתעבורה הרשיע את המערער ביום 26.5.09 בהעדרו ודחה את הדיון לטעונים לעונש ליום 25.10.10.

המערער לא היה מיוצג בתחילת ההליך. בישיבה מיום 24.11.09 התייצב יחד עם סנגורו. בית המשפט לתעבורה דחה את הדיון כדי לאפשר לסנגור לבחון את החומר ולהגיש בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהעדר.

בישיבה מיום 25.10.10 התייצב המערער עם בא כוחו מבלי שהגיש כל בקשה לבית המשפט. הסנגור ביקש דחייה נוספת כדי לתת לו ארכה לבדוק את החומר ולבוא במשא ומתן עם המשיבה, אך בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה.

ראוי לציין כי מיום 24.11.09 ועד הדיון שהתקיים ביום 25.10.10 חלף פרק זמן הקרוב לשנה .

בית המשפט לתעבורה שמע את טיעוני הצדדים בישיבה מיום 25.10.10 ודן את המערער לעונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל, הפעלת 3 חודשי פסילה מותנים שהוטלו ביום 14.12.05 על המערער בבית משפט לתעבורה בחיפה בתיק 11420757-02, לרצוי בחופף, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 1,500 ש"ח שישולם ב-5 תשלומים.

הערעור מופנה כנגד פסק הדין.

המערער מבקש ביטול פסק הדין והחזרת הדיון לבית המשפט השלום מהשלב של ההקראה לשם שמיעת הראיות.

ב"כ המערער טען כי המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען לאורך כל הדרך כי הוא לא נהג ברכב.

לטענת המערער המשיבה ייחסה לו את העבירות הואיל ונמצא בסמוך לרכב שהיה מעורב בתאונה. בזירת התאונה לא היה  איש מלבד המערער.

ב"כ המערער טען שלא קיימות ראיות שיש בהן כדי לסבך את המערער בעבירות שיוחסו לו וכי השארת הכרעת הדין על כנה יש בה כדי להביא לעוות דין ומכאן הצורך לתת למערער את יומו בבית המשפט.

המערער מלין על כך שבית המשפט לא נאות לשמוע את טענותיו ביחס לביטול הכרעת הדין שניתנה בהעדר במסגרת הדיון שהתקיים בפניו וכשביקש להעלות אותן טענות בעל פה.

על יסוד כל אלה ביקש ב"כ המערער לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לבית המשפט לתעבורה.

ב"כ המשיבה טענה כי המערער לא התייצב לדיון בבית משפט לתעבורה פעמיים. בפעם הראשונה בעת ההקראה ולכן הוצא נגדו צו הבאה. אין בפיו של המערער הסבר מדוע לא התייצב הן לישיבה זו והן לישיבת ההוכחות שנקבעה במעמדו.

אמנם המערער כפר בעובדות כתב האישום אך כפירתו הייתה לקונית ובמסגרתה טען כי הוא לא סרב לכל בדיקה כאשר עובדתית הדבר אינו נכון.

המערער נמצא מחכה ליד רכב שניזוק בתאונה. המערער אשר כי הוא היה באירוע חגיגי לפני מציאתו במקום התאונה. לשאלה מהיכן להיכן נסע, השיב כי נסע מהבית לבדיקת הרכב. השוטר ציין בדו"ח כי המערער היה שיכור עד למידה  שהתקשה בהליכה. התנהל בצורה לא ראויה, קילל ולא הצליח לעמוד על רגליו.

גרסה נוספת שמסר המערער, שהוא חלף במקום וזיהה רכב הפוך על גבו בצד הדרך, כרכב של לקוח שלו ובהיותו מכונאי שטיפל בעבר באותו רכב עצר. טענה זו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם מה שתיאר השוטר ובין השאר העובדה כי המערער התקשה לעמוד על רגליו עקב שכרותו.